<h1>מעשה רוקח סימן ט"ז</h1>
<h2>דף ל:</h2>
נכרי שהלוה לישראל על חמצו קודם הפסח אחר הפסח מותר בהנאה ומוקי בגמ' בשהרהינו אצלו הואיל והוא אצל הגוי ומטא זמנו ולא פרעו. חמץ של גוי היא ומותר בהנאה, ישראל שהלוה לנכרי על חמצו אסור בהנאה וכגון שהרהינו כדמוקי רבא בה'. הלוה נכרי לישראל מעות על חמצו והי' חמץ של ישראל בבית הגוי אסור ואם אמר ישראל לנכרי טול זה החמץ למשכון ואם לא אפדה אותו קודם פסח הרי הוא שלך כיון דמטא זמנא ולא פדה ישראל החמץ כבר של נכרי הוא ומותר לאחר הפסח לקנות החמץ אם הוא רוצה ובלבד שלא הערים כנגד הנכרי אם לא הרהינו אצלו וחמץ בבית ישראל אחר הוא חייב לבערו הואיל וברשות ישראל הוא ישראל שהלוה לנכרי על חמצו ובבית נכרי היא אין חייב לבער דקימ"ל כרבא דאמר מכאן ולהבא הוא גובה והואיל והחמץ ברשותו מותר, המשכיר בית לחבירו אם עד שלא מסר לו המפתחות לאותו ששכר הבית מיד שנכנס וחל ארבעה עשר חל חוב(ו)ת הבדיקה על המשכיר ואם קודם פסח (שמסר לו המפתחות קודם הגעת חוב(ו)ת הבדיקה של פסח) על השוכר וכן הלכה.
